התמודדות עם דחיינות 

התמודדות עם דחיינות -

בעבודה עצמית נכונה אנו יכולים לפתח דרכי התמודדות חדשות, שיבטיחו שנצמצם, ואולי אפילו נכחיד לחלוטין, הרגלים ודפוסים שמונעים מאיתנו לעשות את הפעולות הנכונות בזמן. לשם כך עלינו להכיר מה הם מנגנוני הדחיינות שלנו וכיצד נוכל לשנותם.

בעקבות הוצאת הספר "היום ולא מחר", שעוסק בכלים להתמודדות עם דחיינות, הוזמנתי לשיחה עם אברי גלעד ולינוי בר-גפן, בתוכנית "הבוקר" בערוץ 10.

השיחה התקיימה ביום א', 10 באפריל 2005.


דחיינות

התנהגות יומיומית של דחייה הולכת ונעשית נפוצה מתמיד.

החיים הפכו מהירים ותובעניים, כל מי שרוצה להצליח בקריירה, לחיות ברמת חיים נאותה, לקיים חיי משפחה פעילים, להיות מעורה חברתית, להתעסק עם תחביב או שניים, לא יכול שלא לדחות כל הזמן. לדחות פעולות, לדחות אנשים, לדחות . .

המשימות הרבות שכל תחומי העשייה הללו מציבים לנו תמיד יכללו מטלות שאנו מבצעים אותן היטב, וגם כאלה שלא נצליח להוציא אותן לפועל בקלילות.

ניתקל בלא מעט מטלות מתסכלות, שדורשות מיומנויות שאין לנו, או לפחות שאינן החזקות שלנו. אצל האחד תהיה זו כתיבה ואצל האחר התקנת ווילון.

יהיו תחומי טיפול שיש בהם פוטנציאל לעימות, כמו למשל ליזום סיוד של חדר המדרגות בבית המשותף בו אנו גרים. יתכן, שחוסר מוכנות להיכנס לעימות, אם יתפתח, יהווה סיבה לדחיית הטיפול הנדרש.

ביצוע משימות אחרות יעלה על דפוסי תקיעות שלנו, כמו קושי להחזיק ניירת מסודרת. או הימנעות מבקשת עזרה.

שלא לדבר על טיפול בנושאים, שקידומם עלול לגעת בפחדים ובחששות שלנו מהצלחה או מכישלון.

הגיעה אלי לייעוץ לפני למעלה משנה אישה, שהחליטה להכין את עצמה לעיסוק לאחר הפרישה. אדם מרשים, שכבר הרבה שנים נמנעה מללמוד קורס או השתלמות כלשהם, לא באוניברסיטה ולא במסגרות פחות תובעניות.

כשהתחלתי להכיר את דרך ההתמודדות שלה הצעתי את האפשרות שלמרות יכולותיה היא מעולם לא מימשה את הזכות שלה ללמוד ולהתפתח כי חששה או להיכשל או להצליח. לאחר רגע קצר של מחשבה השיבה : כן ! זאת אני ! אני לעולם לא אבחר לעשות משהו שיש בו סיכון שכזה.

יש מי שדוחה את תחזוקת הבית, נמנע מלבצע טיפולי מניעה ומתעלם מתיקונים קטנים נדרשים, ואלה יצטברו עד כדי נזק ממשי.

מי שלא יזהה שהנזק נגרם כתוצאה מאי נקיטת פעולה בזמן, ושהדחייה אינה מקרית אלא נובעת מנטייה לכך, יתקשה להכיר בגורמים שעומדים מאחורי ההזנחה, ולחולל שם שינוי.

נדרשת עצירה להתבוננות במעשים, או נכון יותר בחוסר המעשים.

יתכן שעצירה להתבוננות תעזור לאדם להבין שהוא נמנע מלתקן בעצמו כי הוא חושש להסתבך, אולי להיכשל.

לפעמים הוא מכיר בצורך להזמין איש מקצוע אך נמנע מחשש להרגיש מנוצל, או מרצון לדחות את ההוצאה, בלי להכיר בכך שהדחייה תייקר את עלות התחזוקה.

הנטייה לדחות התמודדות עם משהו שקשה לנו היא חולשה אנושית טבעית.

כאשר נזקי ההתנהגות אינם כבדים ניתן לקבל אותה במידה של סלחנות עצמית. אבל ישנם מצבים בהם דחיינות גובה מחיר יקר. במקרים כאלה רק איום או רמת מצוקה גבוהה תעורר אותנו לבדוק את עצמנו, לחפש פתרונות חדשים, ואולי לשנות דפוסי התנהגות.

משתלם להכיר את מנגנון הדחיינות וללמוד כיצד לא ליפול לבורות שהוא עלול לזמן לנו.

ניתן לומר, שהמדריך "היום ולא מחר" יכול להתאים לכל אחד. גם למי שמזהה אצל עצמו תחומים בהם הוא לוקה באופן ברור בדפוסי דחיינות עיקשים, וגם למי שלא תופס את עצמו כדחיין כרוני, אבל רוצה לזהות אצל עצמו התנהגויות שמאחוריהן ישנם מנגנונים של דחיינות.

לפעמים דפוס דחיינות אינו מתגלה בקלות, הוא מחופש ועוטה על עצמו גלימות שמקשות על הזיהוי.

הרשו לי להסביר דרך דוגמא כמה חמקמק יכול להיות מנגנון הדחיינות.

הגיע אלי לתהליך יעוץ אשת הייטק שהעידה על עצמה כסובלת בעבודתה.

ראשית, התהליך שעשינו הקנה לה כלים להיות בקשר יותר ויותר משמעותי עם חוויותיה הרגשיות. היא למדה להתבונן בדפוסי התקשורת שלה וגילתה, למשל, שפעמים רבות היא מתיזה ביקורתיות רבה לכל עבר.

היא התבוננה בסגנון הנהיגה שלה, וראתה, שגם שם היא מביאה לידי ביטוי חלקים אגרסיביים, לא בוגרים, שלפעמים משתלטים עליה.

היו בתהליך כמה רגעים של אור. אבל התפנית הגדולה התחוללה כאשר שיחתנו התחילה לעסוק בכישוריה, בידע הייחודי שצברה, בדברים שהיא עושה ביצירתיות מיוחדת.

חשתי ולמדתי ממנו שיש לו ראייה והבנה ייחודית בתחומים מכאניים, בכל מה שקשור לחומרים ולדרכי עיבוד שלהם. ממש יכולתי לראות שם כוחות וסגולות משמעותיים ביותר.

ערב אחד היא סיפרה, שהזמינה בדיקה האם קיים רישום פטנט לרעיון למוצר עליו חשבה.

התברר, שלמכשיר אותו ביקשה לבדוק אין כל רישום. ומדובר במכשיר שיכול להביא תועלת לרבים.
בשיחה עלה שהיא סוחבת את הרעיון הזה כבר 6 שנים בבטן. בבטן - אולי בפריזר -

ניתן לומר שהיא פשוט דחתה את ההתמודדות הכל כך מסובכת הזאת, שנוגעת בהכרה שלה עצמה בכישורים וביכולות האישיים שלה.

בזיהוי ולקיחת בעלות על מי היא באמת.

אני יכול לשתף אתכם ולספר, שהמשך התהליך עזר לה להגדיר אסטרטגיית התקדמות, היא ארגנה את עצמה בזמן קצר, ומאז היא כבר בצעדים מעשיים לקידום המוצר.

בנוסף לכך ביצענו מהלך של הגדרה מקצועית - תעסוקתית חדשה לתחום מרתק, בו היא תביא את הידע והתבונה הייחודיים שלה, ויש לה כבר כמה פרויקטים בשלבים מתקדמים.

מסקנה - אדם יכול לדחות את המימוש האישי שלו הרבה שנים, ולא לדעת בכלל שזה הנושא.

אני מביא זאת כדוגמא מטווח רחב של מצבים בהם אני נתקל בתהליכי הייעוץ והליווי שאני מבצע.

הספר שעליו אנחנו מדברים, "היום ולא מחר", פורש טווח רחב מאד של קשיים, שהמכנה המשותף להם הוא הנטייה לדחות התמודדות עם גרעין הקושי, ועם המשמעויות המעשיות שלו.

כאשר עובד פונה למנהלו הישיר, למשל, ומבקש ממנו לדאוג לו לאישור ליציאה להשתלמות שאיננה קשורה באופן מלא לתחום עיסוקו אך ניתן לאשרה, ואותו מנהל מעריך שכדי להשיג את הסכמת ההנהלה הוא יידרש לדרוש, לשכנע בתקיפות, ואולי אף להתעמת עם מנהל בכיר ממנו, הוא עלול לדחות ולהזניח את הטיפול.

ביטוי נוסף של הנטייה לדחות - גבר פנוי יוצא לפגישה עיוורת עם בחורה, לא נמשך אליה, יודע שאין סיכוי לקשר, לא מעוניין בו יותר, אך מתקשה לומר לה "שלום ולא להתראות", גם לא בנימוס וחביבות. הוא יידחה את ההתמודדות, ובמשך תקופה ימשיך לצאת איתה כדי לא להעמיס על עצמו עימות, כדי לא לאכזב, או לא . . .

התשובה לשאלה כתוצאה ממה אנו מפתחים דפוס דחיינות היא תמיד שאלה מאד אישית. כל אחד והסיפור האישי שלו - פחדים, הרגלים, זיכרונות קשים, היעדר ניסיון, היעדר כלים . . .

בדחיינות מקופלים : פנטזיה ילדית של זמן לא גבול, הכחשה לנזקים שנגרמים כתוצאה מההתנהגות שלנו, והתעלמות מצרכים שעלולים להיוותר מוזנחים במשך שנים. כמובן גם קושי להכיר בצורך ללמוד דרכי התנהגות חדשות, ולרענן עמדות פנימיות במקומן של תקיעויות.

לפעמים מה שימריץ וידחף אותנו להתמודדות חדשה יהיה איום.

איום יכול להיות קנס על אי הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה.

שיחת נזיפה עם הבוס שמודיע שיותר הוא לא מוכן שנאחר לעבודה

איום יכול להיות אוברדראפט מעיק שדורש תוכנית פעולה דרסטית לצמצום הוצאות.

איום יכולה להיות תחושת מחנק בעבודה, תמונה שככה אני לא הולך להמשיך להעביר את 20 שנות העבודה הבאות שלי.

חלק משמעותי בתהליך השינוי דורש פתרון שיש בו הן התבוננות על מקור הקושי והן עבודה מעשית נקודתית להתגברות על דפוס ההתנהגות.

מה שמצאתי בעבודתי, וגם בתהליכים עם עצמי, הוא את החשיבות של שילוב בין עבודה פנימית לכלים יישומיים.

אי אפשר לרוץ לפתרונות טכניים בלי שאנו מרפאים קשיים. טכניקת ביצוע המודבקת באופן שרירותי, בלי להתייחס למניעים עמוקים לדחיינות, על פי רוב לא תחזיק מים.

מהצד השני, צלילה פנימה שלא לוקחת בחשבון את שעון המציאות המתקתק, עלולה בסופו של דבר להגביר את הדחייה.

כותבת המדריך בו אנו עוסקים מסווגת דחיינות לקבוצות גורמים, וסיווג זה עשוי לסייע לכל אחד לגלות ולהבין את הסיפור האישי שלו ולפתח לעצמו כלים חדשים להתמודדות.

על שימוש במדריכים לעזרה עצמית.

מקורם של ספרי הדרכה אלו בארה"ב, מו"לים מקומיים קונים את זכויות ההפצה למדריכים פופולאריים, מתרגמים אותם לעברית ומוציאים אותה לאור בארץ.

למרות הבדלי התרבות ישנה עדיין רלוונטיות לכלים המוצעים. כל אחד נדרש לערוך את תהליך העיבוד שלו כדי למצות את השיעור המזומן לו בכל ספר.

נקודה נוספת היא שמדריך לעזרה עצמית אינו ספר קריאה. למרות ששניהם נראים בדיוק אותו דבר, דרך ההתמודדות עם כל אחד שונה לחלוטין.

לפעמים יש צורך לערוך היכרות מקדימה עם התכנים השונים של המדריך לפני תחילת הקריאה, לזהות את הפרק הרלוונטי עבורך היום ולהתחיל משם.

לפעמים מעורר בך הספר קושי ותמהר להניח אותו : יתכן שהספר נגע בנקודה קשה לך ואתה, מתוך העדפה לדחות את ההתמודדות, תניח אותו. דווקא ברגעים כאלה חשוב לבדוק את עצמך ולהשהות את ההחלטה.

פוטנציאל התרומה של עבודה עם ספר לעזרה עצמית הוא מעבר להתמודדות עם הנושא עצמו. עצם העבודה העצמית מחזקת ומטפחת את היכולת הטבעית להתמודד ולעזור לעצמך בכוחות עצמך.

יתכן ומסיבה זו או אחרת לא תצליח להפיק מספר מסוים תועלת. יתכן שהעצות או דרך ההתייחסות אינם לרוחך, יתכן שאתה כבר מיישם את הנאמר ויתכן שאינך פנוי בתקופה זו לעכל את הרעיונות המוצעים. תהיה הסיבה אשר תהיה עליך לזכור - גם אם השקעת את מחיר הספר ואת זמן הקריאה והשקעתך לא נשאה פרי - היה זה ניסיון שבא ללמדך משהו.

האם זה בא ללמדך להמשיך ולחפש את הספר הבא שבו מצויה העזרה שאתה מחפש ?

האם זה בא ללמדך לבחון את הביקורת העצמית שאתה מפעיל במקרה של חוסר הצלחה -

האם זה בא ללמדך להשקיע עוד 10 דקות ולעיין בספר לפני הקנייה ?

האם זה בא ללמדך לשחזר את תהליך קבלת ההחלטה כדי לזהות איזה הבטחה קסמה לך בספר ?

ואולי אינך זקוק כרגע לשום ספר, ויש בידיך את כל אשר אתה זקוק לו כדי להתקדם.

האם את או אתה מוכנים להשקיע בעצמכם את כל אשר נדרש כדי לחולל את תהליך הצמיחה שלך ?

אני מאחל לך את הנחישות והעוצמה שהתהליך הזה דורש.